Letting go
ללמוד לשחרר
"Let my People go " לא רק פרעה במצרים לא רצה לשחרר, גם אנחנו כול אחד בתוך
עצמו, לא רוצים to let go לכל כך הרבה דברים.
המדהים הוא שגם אנחנו כמו פרעה לא רוצים לשחרר גם את מה שמזיק לנו, גם את מה
שלא שייך לנו וגם אחרי שאנחנו משחררים, שוב אנחנו מתחרטים ורודפים להשיג אותו בשנית.
אז מה זה שאנחנו לא רוצים לשחרר - זה נושא בפני עצמו ששווה להתייחס אליו, אך כרגע אני דווקא
רוצה להתייחס למקרים בהם אנחנו לגמרי מודעים להחזקה הבלתי נשלטת שלנו אבל איננו יודעים כיצד לשחרר.
כוחו של הרגל ידוע לכולנו וכוחו אכן גדול, אך הרגל עובד רק על אוטומטים, ברגע שמודעות נכנסת לתמונה
כוחו של ההרגל קטן מאוד. אבל כאן נכנסת חיוניותו של הידע - עם כול המודעות שבעולם להחזקה הבלתי
נשלטת שלי, אם לא אדע כיצד לשחרר פשוט לא אשחרר.
האם חשבתם על כך שבשביל לשחרר צריך לדעת איך?
בקליניקה שלי אני פוגש אנשים רבים שמשוכנעים שאין להם מסוגלות לשחרר, או כמו שאימא שלי
נהגה לומר: "בגלגול הבא". אבל מסתבר שחלקם מסוגלים לשחרר לא רק בגלגול הזה אלא עוד באותה
פגישה ראשונה, מסתבר שמה שהפריד בינם לבין השחרור הוא לא מסוגלות אלא ידע.
מהו הידע החשוב ביותר בעניין השחרור?
הידע החשוב ביותר הוא שמי שמשחרר או לא משחרר, הוא המוח ולא המחשבה. במוח מתרחשות הרבה
יותר פעולות מאשר רק מחשבה. בגדול לצורך עניינינו, ישנן שתי פונקציות ראשיות כמו שני מודים במוח:
מוד חישה ומוד חשיבה.
כול מה שעלינו לדעת על מנת להיות מסוגלים לשחרר הוא להעביר את הסוויץ` במוח ממוד מחשבה למוד
תחושה.
איך עושים את זה?
הכלי הנגיש והפשוט ביותר הוא הפניית תשומת הלב לתחושת המשקל. פשוט לשים לב כמה זה שוקל שזה
בעצם אומר שאנחנו חשים את הכובד של מה שאנחנו שוקלים, זה יכול להיות כוס התה שאני מרים או
המשקפיים או בעצם היד או האצבע שאני מקיש בה עכשיו על המקלדת – לכול דבר שקיים – יש משקל,
וכשאני שם לב לתחושת המשקל המוח שלי נמצא במוד חישה.
ומדוע זה כל כך חשוב להיות במוד חישה?
חישבו בעצמכם, כשמשהו אומר לכם לשחרר אבל אין לכם שום אינפורמציה המעידה על כך שאתם
מחזיקים בכלל, אז איך תשחררו? אתם לא יודעים את מה לשחרר כי לא זיהיתם שאתם מחזיקים, להיפך,
אתם תלכו ותודיעו למי שביקש שתשחררו שאתם בכלל לא מחזיקים כלום., אפשר לראות דוגמאות מאלפות
של התופעה הזו בסרטון ההדגמה, כיצד רגל שמוחזקת באוויר , המחזיק לא יודע שהוא מחזיק אותה אפילו
כשהוא מסתכל עליה ורואה אותה באוויר, ורק כאשר היה מעבר (בעזרת אסוציאציה) למוד חישה מיד הרגל
נופלת משוחררת חזרה.
כלומר המוח שלנו חייב לקבל את האינפורמציה על ההחזקה על מנת שהוא יוכל לשחרר.
כשאנחנו במוד מחשבה, אצל רבים מאתנו המוד הזה חוסם לחלוטין אינפורמציות של המוד השני כלומר
ממש כמו סוויץ` הן לא מגיעות להכרה עד שנעבור למוד חישה. אחרי שלומדים לעבור כל פעם למוד חישה
כדי לשחרר, ניתן גם למצוא שאכן אפשרי להפעיל את שני המודים בו זמנית או לפחות ליצור אינטרוולים כול
כך מהירים שזה כמו ברציפות בשניהם, כך למשל אדם מיומן יכול לחוש בבהירות גם תוך כדי דיבור ועשייה
(כמעט כול אחד מכיר את זה מנהיגה) אך יש את אלה שזה קשה להם יותר ויש את אלה שזה קל להם יותר.
הסרטון הקצר ממחיש את הדברים:
Back to Top