עקמת מה עושים עם זה 2

לפני מספר חודשים הגיעה אליי נעמה  (בחורה כבת 29) לטיפול.

מהסתכלות ראשונית היה נראה שהיא סובלת מעקמת קלה ביותר. בפגישה הראשונה התלוננה נעמה על כאב כרוני בגב: לפעמים, היא סיפרה, הכאב בגב העליון, לפעמים הוא נודד לגב התחתון ולפעמים הכאב נשאר הרבה זמן במקום אחד ולא זז.

ממבט ראשון בלט חוסר האיזון ביציבה של נעמה. כתף שמאל שלה גבוהה יותר מהכתף השנייה, והיא נשענת  לצד אחד באגן, אבל היה נדמה שהיא לא מכווצת ולא נראה היה שיש בשרירים שלה מתח שרירי גבוה (טונוס). נעמה מבקשת ממני, על סמך ניסיונות קודמים שהיו לה במקומות אחרים, טיפול במגע עמוק וחזק כי אחרת אין היא מרגישה דבר. מיד עם תחילת הטיפול התברר שהגב של נעמה זקוק היה למגע כל כך עמוק בגלל המתח השרירי הגבוה שם.

 

אורך כזה יפחית את הלחץ שהם מפעילים על עמוד השדרה ויתאפשר שחרור והורדת הטונוס.

הורדת המתח השרירי עשויה גם היא להפחית בלחץ שגורם לכאב.

  

 

 

 

 

 

אני לוחץ בו זמנית משני צידי החוליות של עמוד השדרה. הלחץ מפחית את רמת הכאב. הבעיה היא שברגע שאני מפחית את הלחץ - הכאב חוזר. אני ממשיך ללחוץ ברצף לכל אורך הצד השמאלי המכווץ בחלק העליון ונעמה ממשיכה לדווח על הקלה משמעותית בכאב. עם המעבר לטיפול בצד ימין עולה החשש שאם הכאב נגרם מהעקמת אז העבודה כאן עלולה להחזיר את נעמה ל"איזון הרגיל" שלה וההקלה תפנה את מקומה לכאב שיחזור. לשמחתי, הכיווץ בצד ימין אינו אותו כיווץ כמו בצד שמאל. הוא אינו באותו גובה אלא הרבה יותר נמוך ולכן גם ההתמקדות שלי היא יותר בחלק התחתון יותר של הגב. בזמן שאנחנו פותחים הידבקויות באזור המותן, מופיע כאב חדש בבטן. הכאב הזה מרמז על מתח אפשרי בשריר המרכזי ביותר בגוף – אליופסואס - שנמצא מאחורי כל האיברים הפנימיים.

אני מקווה שתהליך פתיחת ההידבקויות בפסואס יוריד בסופו של דבר את הלחץ שהשריר לוחץ על האברים הפנימיים, אבל אי אפשר בשלב כל כך מוקדם לעשות את זה. בוודאי לא כשכואב לנעמה כל כך.

 

בסוף הטיפול הראשון נעמה חשה הקלה ברורה בכאב הכרוני, שכל כך הרבה רופאים ומרפאים לא צלחו להבין או ידעו לעזור לה בלימוד איך להיפרד ממנו. חשוב לי לשתף אותה באבחנה שלי שברור שהעקמת שממנה היא סובלת משפיעה על התפקוד שלה וייתכן גם שמדובר בעקמת פיתולית, אבל את זה נצטרך לבדוק בהמשך.

 

השבועות עוברים והתהליך נמשך לפי המרשם (the recipe) המדהים שפיתחה ד"ר אידה רולף בשנות ה-50 של המאה הקודמת. באופן שיטתי אנחנו עוברים על כל מערכת השרירים והיציבה.

ככל שאנחנו משחררים יותר את המתח השרירי בסביבת עמוד השדרה כך נחשפים כל המקומות שבהם הוא אינו מאוזן והוא "כאילו מתעקם". כן, זה לא נעים להגיע "כאילו ישרה" ולצאת קצת יותר עקומה ממה שבאת, אבל הרבה יותר משוחררת!

 

נעמה מקבלת כלים להתמודד עם הא-סימטריה של עמוד השדרה שלה. היא לומדת לזהות איפה נמצא האמצע שלה למרות שעמוד השדרה לא סימטרי. נעמה לומדת כיצד לחלק את משקל גופה באופן שווה לשתי הרגליים ומהי התנועה הנכונה של הברכיים לאורך המישור החוצה של הרגליים. כשהתהליך מתקדם אנחנו מגיעים לטפל גם בתפקוד שריר האמצע – איליופסואס, אותו שריר שיצר כאב בטן בטיפול הראשון. רמת הרגישות של נעמה באזור זה כבר ירדה וניתן בעדינות לתת לשריר את הכיוון הנכון: להישאר מאחור באזור המותן בזמן שמתבצעת פעולה קדימה בברכיים. כלומר, בזמן הליכה, המותן צריכה להישאר מאחור בניגוד לתנועת הברך קדימה. כך לא נוצר קיצור כרוני בשריר באזור המותן, הבטן לא נדחפת קדימה והופכת רגישה למגע וללחץ והגב התחתון לא מקבל קשת מוגברת אלא הופך נינוח הרבה יותר. ועוד דבר מעניין ומרגש קורה. תחושת הקיום הפנימית של נעמה בתוך גופה הולכת ומשתנה. הגוף שלה מקבל מרחב קיומי חדש – את האמצע שלו. התחושות בגוף הופכות להיות ברורות ומובהקות. הגוף כבר איננו רק חטיבות חטיבות נפרדות אחת מהשנייה אלא בנוי ממישורים ארוכים של קיום ברבדים שונים, בעומקים שונים.

התנועה של נעמה נעשית יפה יותר למראה כיוון שיש בה עכשיו המשכיות, רצף שמראה על תחושה קיומית לאורכו של הגוף. תחושת הקיום הפנימי מתבטאת בחוץ באופן שאי אפשר שלא לשים אליו לב.

 

נעמה גם מתחילה לחוות את האפשרות של חיים ללא הכאב כי עכשיו יש משהו אחר שמושך את תשומת לבה ובאופן חיובי. במקום כאב באה נעימות, עולה תחושת רצף בקיום הפיזי, מתמיכת האדמה בכפות הרגליים דרך הרגליים ובמעלה הגוף. נעמה יכולה להרגיש איך כל הצד הפנימי של הרגליים שותף להעברת התמיכה שמגיעה היישר אל עמוד השדרה וזורמת עד הצוואר והראש.

נכון, עמוד השדרה של נעמה אינו ישר, אבל נעמה מצאה בתוכה מקום לא פחות חשוב ממנו. היא מצאה את הציר המרכזי שלה, את האיזון הפנימי.

 

הציר המרכזי עובר באמצע הפיזיקלי של הגוף. לעומת הציר המרכזי נראה עמוד השדרה בצורת S והוא משמש מאין בולם זעזועים לציר המרכזי. אצל נעמה עמוד השדרה הוא גם קצת פיתולי: פעם צד אחד של האגן שלה נמצא מעט קדימה לעומת צידו השני ופעם הפופיק נוטה בדיוק לצד השני והצלעות שוב מסובבות להיפך. גם באזור הצוואר יש פיתול קטן הפוך, אבל עכשיו כל הפיתולים הקטנים האלה, שאפשר גם לראות אותם, אינם יוצרים כמו קודם מתח עצום שלוחץ על עמוד השדרה.

הציר המרכזי לעומת זאת הוא קו אנכי ישר וכול הפיתולים של עמוד השדרה לא מצליחים לבלבל את נעמה לגבי איפה נמצא הציר המרכזי שלה.

נעמה לא הגיעה לטיפול כדי ללמוד יציבה נכונה. זה פשוט קרה בתוך התהליך. היא למדה כיצד לא לבנות מחדש את אותו מתח שיוצר אצלה את הכאבים.

כאמור, הטיפול חייב להיות משולב: פתיחת הידבקויות ותרגול. נעמה לא יכולה הייתה לשמור על תחושת הקיום בציר המרכזי לולא תרגלה כמעט מדי יום סדרת תרגילים המבוססים על הדוקטורינה של ד"ר רולף. התרגילים האלה הנמצאים בקלטת DVD או קורס קצר און ליין שניתן לרכישה כאן דרך הקישור שהכנתי ומלמדים את השימוש באמצע המבנה – בציר המרכזי – ועל ידי כך להפחית ולפעמים להעלים לגמרי את הלחצים מהחוליות של עמוד השדרה ולמנוע כאבים.

 

לימוד החיים מתוך הציר המרכזי משמעותי למי שרוצה לחיות לא מתוך המתח. ללא תרגול, ואין דרך אחרת לומר את זה, סיכויי הטיפול פוחתים באופן משמעותי.

ולמה אני מדגיש את זה כל כך? מכיוון שהטיפול הזה נכון וחשוב עוד יותר בילדים, נערות ונערים שנמצאים עדיין בשלבי הצמיחה המהירה. בעזרת הרולפינג הילדים יכולים לא רק לעצור את המשך התפתחות העקמת אלא אפילו להתיישר חזרה במספר מעלות לא מבוטל (10 עד 15 מעלות).

 

אם עוד במהלך תהליך הצמיחה אנחנו מצליחים ליישר חלקית את עמוד השדרה בזכות פתיחת הקיצורים הניתנים לפתיחה באותם שרירים שמושכים את החוליות הצידה, הרי שבכך אנחנו מחזירים לאחור את העיקום ומונעים את החמרתו. כאשר אל הפתיחה הזו מתווספת ההנחיה של השימוש הנכון בגוף הרי שאין שום סיבה שהגוף יתעקם שוב מחדש. ולהורים שמתייאשים רק למקרא המילים "הנחייה לשימוש נכון" וחושבים על ילדיהם חסרי המוטיבציה אני קורא שלא לוותר. אל תתחילו מהתרגול. התחילו מהקניית ידע והבנה, התחילו מהידע לגלות היכן האמצע נמצא ומההבנה מהי תנועה שנתמכת על ידי האדמה דרך אמצע המבנה ומהי תנועה שאיננה נתמכת. ייתכן מאוד שהשינוי והרצון יבואו מהמקומות האלה.

 

טיפול ברולפינג שבו כאמור המטופל לוקח חלק פעיל בתהליך, נמשך עשרה מפגשים. התקדמות על פי שיטת רולפינג עוזרת ליצור סימטריה סביב ציר האמצע.

 

המטופל/תלמיד לומד להשתמש בציר זה כדי לא להחריף את העקמת. אחרי עשרה מפגשים יש גם ידע וגם בסיס להמשך העבודה על יציבה חדשה ונכונה.

תרגילים שיתורגלו במהלך הטיפול באופן קבוע בקליניקה ובבית חייבים להיות מתורגלים גם בסיום עשרת המפגשים כחלק מהמאמץ לשמור על היציבה והאיזון החדשים. ולא פחות חשוב: שמירה על החיבור לציר האמצע ותחושת הקיום הטובה והנעימה בתוך הגוף. תרגול המבוסס על שיטת רולפינג הוא דרך אחת לטיפול בעקמת. יש דרך נוספת ועליה במאמר הבא.

 

אבי בחט מטפל בשיטות פאולה, רולפינג וטרייגר המהוות את הרקע לפיתוח שיטת בחט לטיפול במגע ובתנועה