מודל התנועה של רולף
האגן ומודל התנועה של ד"ר איידה רולף/ מאת אבי בחט
מתוך הרצאה שהועברה בכנס הראשון לרפואת האישה 2014 ת"א.
שלום רב!
מבחינתה כל תנועה שהגוף עושה אמורה להתחיל מההתארגנות הנכונה של השריר הזה.
בואו נסתכל ראשית היכן נמצא האיליופסואס :
כמו שאתם רואים בתמונה, זה שריר שנמצא
ממש במרכז הגוף, צמוד לעמוד השדרה,
דבוק לצד הפנימי של האגן, והוא גם השריר
היחיד המחבר בין הרגליים לעמוד השדרה!
(קל לראות בתמונה את הקשר בין
עמוד שדרה מאוזן והשריר הזה שכן כל שוני
באורך ובחוזק של אחד הצדדים שלו יתבטא
ההתארגנות הנכונה של האיליופסואס לפי ד"ר רולף היא כזו שקודם כל מרווחת בין החוליות אליהן הוא מחובר ומתייחסת אליהן כאל האזור המקובע ואילו התנועה שהוא אמור לייצר בהתכווצותו היא הבאת הירך קדימה.
התפקוד הפחות נכון של מערכת התנועה שלנו,
שהוא גם התפקוד השכיח, הרווח ביותר, הוא כזה
שיש בו דילוג על ההתארגנות והפעולה הנכונה של
האיליופסואס אל תפקוד מהיר וחזק של השריר
החיצוני החזק שיכול לעשות את התנועה הזו הלו
הוא השריר ה4 ראשי הנראה כאן בתמונה – שריר
שמחבר את הברך אל האגן.
אל פעולתו המוגזמת של השריר הארבע ראשי עלולה גם להצטרף פעולה לא נכונה של הפסואס אשר
מקשיתה את הגב התחתון - כלומר מביאה את הגב אל הרגל ולא רק את הרגל אל הגב!
חשוב להבין שהמשמעות העמוקה של המודל של ד"ר רולף בכך שהוא לא רק עניין טכני אלא הוא
מבטא את ההבדל בין תפקוד או אפשר לומר בין חיים שפועלים מתוך האמצע שלי
לתפקוד שעובד תוך דילוג על האמצע ופועל ישירות מהחלקים החיצוניים שלי.
אומר כאן עוד מילה כדי להבהיר עוד יותר את המשמעות – הפעולה הרגילה שלנו, של כולנו בני האדם –
היא פעולה אוטומטית שפועלת מהחוץ ומתייחסת אל החיצוניות של האחר, כך כאשר אני מדבר ברגיל
אהיה מנותק מהאמצע שלי ואהיה בד"כ כל כולי בראש בניסיון להעביר אינפורמציה, מסר, תובנה, אך היא תעשה ברגיל מאותן איכויות חיצוניות שמתבטאות בכישורים הוורבליים שלי והיכולות המנטליות שלי.
איידה רולף מדברת על פעולה שמתחילה מהאמצע – (פיזית האיליופסואס נמצא שם) ומבטאת את המהות שלי, את מי אני, לפני מה אני יודע ומהן היכולות והכישורים שלי.
רק לאחר שאני יוצא מהאמצע – מהמהות שלי, רק אז אני משתמש גם בשרירים החיצוניים יותר כדי
להוציא את המסר שבא מהמהות אל החוץ ולפגוש אמצע ומהות של אנשים אחרים.
כשד"ר רולף מלמדת איך לתפקד בצורה כזו שהתפקוד מתחיל מהאמצע ולא מדלג עליו, היא בונה תהליך
בן 10 מפגשים המחולק לשלושה שלבים עיקריים – לסדרת המפגשים הזו היא קוראת אינטגרציה מבנית ורבים מכירים אותה בשם רולפינג.
*ובכן על מנת שתפקוד האיליופסואס יתקיים בצורה הנכונה, התהליך מתחיל דווקא מן החוץ כיוון ששם אנחנו נמצאים ושם ישנה בד"כ פעילות יתר שיש להרגיע אותה ולהקטין את הדומיננטיות שלה בתנועה,
שלב זה אורך כ 3 מפגשים.
*אחריו מתחיל השלב שבו היא מעוררת לפעולה את החלקים הפנימיים יותר של הגוף ( 4 מפגשים) -
מערכת שלמה שכשהיא מתעוררת לפעולה היא מבטאת את כל ציר האמצע הפיזיקאלי שלנו הווה אומר מהקדקוד למעלה ועד קדמת העקבים בכל כף רגל למטה. (באמצע המבנה שלנו, מערכת האמצע הזו עוברת בקדמת עמוד השדרה בדיוק היכן שהאיליופסואס נמצא).
*השלב המסיים של התהליך הוא שלב האינטגרציה בו מושם דגש על השימוש הנכון באותם חלקים פנימיים שהתעוררו לפעולה בתוך תנועות רגילות כמו עמידה, הליכה, וישיבה.
ובכן המודל של רולף אומר שתפקוד נכון של שריר האיליופסואס יהיה כזה שלא יקרב את החוליות אל הרגל, אלא יניע את הרגל אל החוליות!
טוב ויפה! אבל מה ידאג לכך שאכן כך יקרה? שהרי כבר מהתמונה ראינו שזו לא הנטייה הטבעית של המבנה. על מנת שזה יקרה צריך עוד משהו להתרחש – משהו שישלח את החוליות מעט אחורה בזמן
התכווצות השריר, או לפחות לא ירשה להן לבוא קדימה לכיוון הרגל.
המשהו הזה כמובן חייב להיות מחובר למבנה המדובר והמשהו הזה הוא כף הרגל!
איידה רולף הייתה בן השאר פיזיקאית מהמעלה הראשונה, כפיזיקאית היא וודאי ראתה שבהמשך הרגל
ישנם עד שני מפרקים – הברך והקרסול והם מאפשרים לרצף שמתחיל מעמוד השדרה ומסתיים בכף הרגל לעבוד כך שהפעלת לחץ בכף הרגל על האדמה תעביר את הכוח אל עמוד השדרה בכיוון שיידחף את
החוליות אחורה!
האם אנחנו מכירים את הפעולה הזו?
הנה התרגיל רגל כפופה רגל ישרה בו לחיצה קלה של כף הרגל העומדת על המזרן שולחת את החוליות המותניות אחורה אל המזרן, כך כשרגל אחת לוחצת, וכך גם בתרגיל השני (גלגול האגן) כאשר שתי כפות הרגליים לוחצות.
כעת בואו נעמיד את התמונה כך
שהיא תדמה יותר למצב עמידה והליכה:
מה עוד יקרה? בדיוק כמו בשכיבה על הגב
בצורה כזו שריר האיליופסואס מגורה לפעולה נכונה – הוא מביא את הירך קדימה – הוא מתחיל את הצעד בזמן שהחוליות המותניות נשלחות לאחור!
לכן הליכה לפי מודל התנועה של רולף תראה כפי שמוצג בסרטון (שנמצא בתוך הקישור למודל התנועה של רולף המשולב עם מודל הביוטנסגריטי {נושא מעניין נוסף שלא נרחיב עליו כאן}).
את הקשר ההדוק בין הפעולה הנכונה של כף הרגל – דחיפת האדמה לאחור, לפעולה הנכונה של
האיליופסואס – הבאת הירך קדימה תוך השארת המותן מאחור, כאשר כל זה, יוצר מתח כללי שמאריך את הגוף כולו וכאילו עושה אותו גבוהה יותר.
מודל התנועה המשולב של איידה רולף עם מודל הביוטנסגריטי
הקשר בין המודל של רולף למודל של גרבורג
כאן אנחנו חוברים לעבודתה של הגברת פאולה גרבורג אשר במודל התנועה שלה צריך להתקיים איזון בין הספינקטר האחורי לספינקטר הקדמי אך גם צריך להתקיים הטונוס הנכון אשר בד"כ הוא נמוך מדי בקדמי ופעמים רבות חזק מדי באחורי.
אם תואילו בבקשה כעת לעמוד ולכווץ באופן מאוזן את שני הספינקטרים, תוכלו לחוש שהכיווץ הזה
שאיננו צריך להיות חזק אלא כזה שלא מפריע לנשימה בכלל ובכל זאת הוא מתקיים – הכיווץ הזה יוצר
איסוף של הגוף כולו אל המרכז אל האמצע של עצמו ויוצר יותר אורך - יותר גובה.
עכשיו מצאו בבקשה את האפשרות ללכת, ושימו לב, האם אתם חשים שאתם דוחפים את הרצפה אחורנית ושהיא דוחפת אתכם קדימה? או שאתם פשוט מרימים את הירך ומניחים אותה קדימה?
שהרי זה ההבדל בין המודל של רולף, לבין ההליכה שאיננה מפעילה את הפסואס בצורה הנכונה.
פשוט דחפו את הרצפה לאחור וחושו כיצד אתם נדחפים ביתר קלות ומהירות קדימה, אם יש לכם את
המרחב ללכת מספיק מהר, תוכלו כעת לשים לב לחוליות המותניות: האם הן נדחפות קדימה, או אחורה,
או כלום?
אם אתם מתרגלים בבית, רצוי להתחיל בתרגילים הקודמים ברגל כפופה רגל ישרה
ובתרגיל גלגול האגן : לוחצים את שתי כפות הרגליים לרצפה ומאפשרים לעצם הזנב להתגלגל ברכות אל
בין הרגליים (כמו להכניס את הזנב הדמיוני בין הרגליים.) המותנית אז נצמדת היטב לרצפה ואין שום צורך להרים את האגן לאוויר! התנועה הזו היא גלגול מאוד מדויק של האגן וללא כוח של שרירי הישבן או של שרירי הבטן.
שימו לב זו תנועה קטנה !לא כדאי להפעיל כוח מיותר ואין צורך להרים את האגן באוויר.
אחרי שהאגן התגלגל למקסימום והמותנית לגמרי דבוקה לרצפה, מתחילים להפחית את הלחץ של כפות הרגליים ומאפשרים כך לעצם הזנב לחזור למקומה. אחרי שלשה מחזורים איטיים במיוחד הן בגלגול והן בחזרה, בפעם האחרונה נותנים לעצם הזנב אחרי שחזרה למקומה להמשיך עוד יותר את דרכה לכיוון הרצפה, מה שיוצר הקשתה קטנה במותנית ומשיכה קטנה של הראש כלפי מטה. כשחשים את משיכת הראש למטה לוקחים נשימה גדולה אל החלק העליון של בית החזה בעזרת תנועה גדולה של הצלעות למעלה וקדימה, עם הנשיפה, לוחצים שוב את כפות הרגליים לרצפה מה שמקרב שוב את המותנית לרצפה ומצמיד אותה אליה. כעת משחררים את הלחץ של כפות הרגליים באטיות, ומגיעים למצב הניוטרל בו הגוף מונח ללא לחצים.
נחזור כעת להליכה ובה נסו לקשר בין פעולת כף הרגל שדוחפת את הרצפה אחורנית, לבין שליחת החוליות המותניות בעדינות ובקלות אחורה בו בזמן שאתם מתקדמים והולכים קדימה.,
זכרו את התמונה של לדחוף את הקיר, ואת התחושה שהייתה לכם בתרגילים הקודמים משהו מזה יכול וצריך להתקיים בהליכה.
כשהמודל הזה עובד, יש גם תחושה של אורך בגוף כך שמן הסתם נכנס טונוס נכון לכול המערכת ומי שאצלו הספינקטרים לא רדומים אז הרי הם משתתפים ביצירת הטונוס הנכון.
התחושה העיקרית שמבטאת את השימוש הנכון במודל, היא התחושה שהברך כאילו עפה קדימה מעצמה.
להרחבה נוספת על מודל התנועה של רולף: הפונקציונליות הנכונה לפי האינטגרציה המבנית של רולף – רולפינג
ברור לי שרק מעטים יכולים לחוות את מלוא האפקט של השימוש במודל מתרגול כל כך קצר.
ואני מניח שזה ברור שמה שמאפשר את התקיימות המודל הזה בקלות, היא סידרת הטיפולים המובנית של
ד"ר רולף הלו היא האינטגרציה המבנית של רולף.
אבי בחט - 0544306930
מורה ומטפל במגע ותנועה – שיטת בחט.
מדריך מתקדם ומורה לאינטגרציה מבנית לפי גישת בחט
מורה לשיטת פאולה
מורה לשיטת טרייגר