הצעד הראשון שלך לקראת חיים ללא כאב!

שלבים באינטגרציה המבנית של ד"ר רולף - ההיבט הרגשי מנטלי

מה קורה מבחינת ההיבט הרגשי במהלך הסדרה?

ישנם שני היבטים בתהליך הפיזי שמעניין להסתכל עליהם בהיבט הרגשי מנטלי.

אנחנו מתארים את הסדר של הסדרה כתהליך שמתרחש מלמטה למעלה ומהחוץ אל הפנים.

פיזית זה אומר שהסדר הוא לא: מתחילים מהראש צוואר למשל כפי שנהוג בשיטות אחרות כמו שיטת אלכסנדר ושיטת טרייגר אלא דווקא מתחילים מבסיס התמיכה – מכפות הרגליים ומסיימים את התהליך המבני בצוואר ובראש.
יחד עם זה בו זמנית אנחנו מתייחסים בהתחלה לשכבות חיצוניות יותר של המבנה ושל הפאסיה כך שבכול שלושת הטיפולים הראשונים אנחנו בעקר פוגשים את השכבה החיצונית לאורך כל ההיקף של הגוף ואילו בארבעת הטיפולים הבאים אנחנו פוגשים גם את השכבה הפנימית יותר בפאסיה ואת אמצע המבנה – את הליבה.

אז מה קורה בתהליך הזה מבחינה רגשית מנטלית?

הטיפול הראשון
למרות האמור למעלה, בטיפול הראשון המיקוד העיקרי הוא הפתיחה הראשונית של בית החזה – מאפשרים לצלעות לנוע קצת יותר בחופשיות. ההבנה היא שללא יכולת זו של בית החזה להתרחב מעט ולהכניס יותר חמצן למערכת לא ניתן לעשות שינוי במבנה. יכולת ההתרחבות של בית החזה משקפת יכולת הכלה גדלה. שינוי דורש הכלה של החדש ובלי היכולת הזו השינוי לא "תופס".
באותו טיפול ראשון יש היבט נוסף של העבודה הפיזית שיוצר אורך חדש ברגל דרך הצד החיצוני שלה ומעט גם דרך הצד האחורי שלה. האורך החדש הזה נותן תחושה ברורה שהרגליים ננעצות יותר חזק באדמה, הקשר של הגוף עם האדמה התומכת מתחיל להיבנות. האורך החדש הזה ברגל מקנה בהחלט תחושה של אני גבוה יותר אך בו בזמן זהו אורך חדש שקל להכיל אותו, הוא לא מרגיש מאיים בדיוק בגלל שהוא בא מהצד החיצוני כך שהוא מגביר את התחושה הגרמית של האגן ומפרק הירך.

 

הטיפול השני
בטיפול השני המיקוד הראשי הוא הפתיחה של כפות הרגליים. גם כאן הכף רגל מקבלת אורך חדש אבל בו בזמן גם רוחב ויתר גמישות של כל כף הרגל, אפשר לומר שתחושת הקירקוע מתגברת מאוד בעקבות הטיפול הזה כי המגע של כף הרגל עם האדמה גדל מתרחב ונעשה גמיש יותר ותומך יותר בו זמנית. בכלל ברגיל אנחנו לא ממש חשים את האדמה מתחת לרגליים הרבה כפות רגליים דחוסות ומלאות מתח ולכן גם לפעמים בתחילת הפתיחה שם מתמודדים עם כאב – כאב של פתיחה, לא כאב שנשאר, אלא שכואב לפתוח, וכן זה המטופל שפותח, הוא ממש לומד מה זה לפתוח את עצמו ע"י תנועה איטית וקשובה שנעשית מול לחץ שממיס הידבקויות.
יש אנשים שחווים את התהליך הזה ובעקר את התוצאה שלו כשינוי משמעותי ביותר שכן רבים מאתנו מסתובבים בעולם ללא תחושה ברורה של הקרקע מתחת לרגלנו וגם לא יודעים בדיוק כיצד לשנות את זה.
באותו טיפול עצמו יש גם התחלה של הקניית אורך חדש לגב ובו בזמן התחלה של לימוד של מערכת יחסים חדשה: או אולי נכון יותר לומר התחלת בניית מערכת יחסים נכונה יותר בין כפות הרגליים לבין עמוד השדרה. הלימוד הזה מתרחש על הכיסא כשהמטופל לומד לשלוח את החוליות שלו לאחור אל מול לחץ על הגב.
קבלנו התחלת תחושת קרקוע, והתחלת תחושה חדשה של גב – גב עם יותר חופש ועם יותר קשר לכפות הרגליים. ברור שמביחנה רגשית מנטלית אנחנו בהתחלת בניית מושג התמיכה: יש לי קרקע מתחת הרגליים, יש לי גב.

 

הטיפול השלישי
המישורים החוצים את הגוף לחצי קדמי ואחורי ולחצי ימני ושמאליהטיפול השלישי מסיים את המעטפת החיצונית ובה בעת מגדיר את קו האמצע המחלק את הגוף לצד קדמי וצד אחורי.
רובנו בחיי היומיום שוהים בצד הקדמי ובמיוחד בראש. הבולטת ביותר היא העובדה שהראש עצמו במקום להיות על הרצף של החלוקה בין קדימה לאחורה נמצא כולו קדימה מדי.
אבל לא רק הראש לא יודע את מקומו הנכון. גם הגב למשל בחלק העליון  שלו נמצא הרבה פעמים אחורה מדי, ולעיתים קדימה מדי במותנית (בקשת המותנית) כמו גם האגן שנמצא לעיתים קרובות קדימה מדי או אחורה מדי. אי הידיעה של הגוף שלנו להסתדר נכון מבחינת מה ואיפה זה קדימה ומה ואיפה זה אחורה, וודאי שיש לה השלכות על התנהגויות בתוך החיים. האם נכון שהראש יהיה קדימה – ראש מוביל – חיים על פי השכל? או האם נכון שבית החזה יהיה שקוע אחורנית – חיים עם רגשות מודחקים – חיים שאין בהם שמחה מלאה?
או אגן שמוביל קדימה, האם האגן ומיניות אמורים להיות הגורם המוביל? ואם לא, אז מה או מי כן?
אין ספק שחלק מהתשובה היא ההיכרות שעתידה לבוא עם ציר האמצע!
אז אחרי שבטיפול השלישי אנחנו מבהירים את הסדר – מה אמור להיות איפה, או מה קדימה מה אחורה ואיפה זה האמצע, אנחנו מגיעים לטיפול הרביעי שמתוכנן להתחיל לענות על השאלה אז מה או מי כן אמור להוביל.
החוויה הרגשית בעקבות הטיפול השלישי לאנשים רבים היא חזקה מאוד מכיוון שהוא מחליש מאוד את עודף ההחזקות, עודף הפעילות השרירית של שרירים המחברים את השכמה לחוליות – מקום שרבים רבים מפעילים יתר על המידה ושלא לצורך. אנשים שאכן זה היה ההרגל שלהם עלולים לחוות חולשה מיד אחרי הטיפול ולפעמים זה יכול להתארך עד יומיים וגם יותר.
זו חולשה של שחרור, של וויתור על פעילות מורגלת, אבל בהחלט צריך לבוא עכשיו התחליף.
החוויה של אנשים רבים אחרים היא חווית שיחרור! עומס ירד מהכתפיים ומהגב, הגב נעשה קל יותר. לפעמים ממש ניתן להרגיש שעומס רגשי מנטלי שבכלל לא שייך לי נמצא שם על הגב וגם יורד משם בעזרת הטיפול, לא אחת מתברר שעומס שלא שלי שסחבתי על גבי (עומס של סבתא או דודה ולפעמים אפילו של קרוב משפחה שלא הכרתי) יכול אכן לרדת ממני עם העזרה הזו של פתיחת ההידבקויות וקבלה מחדש של האורך והארגון הנכון של הגב - החזרת ההתרחבות הצידה והעלייה למעלה של שרירי הגב חזרה למטה ואל עמוד השדרה.

 

הטיפול הרביעי
בניית הציר האמצעי לקבלת תמיכה מהאדמה.
בניית הציר המרכזי מתחילה מהיכרות עם מישור בגוף שלנו שאנחנו קוראים לו מישור האמצע.
לעומת המישור של האחורה והקדימה שעסקנו בהם בטיפולים הקודמים אנחנו מזהים עכשיו את המקום בגוף שהוא האמצע. אבל מישור אמצע מתקיים בשני כיוונים כיוון אחד הוא המישור שחוצה את הגוף לשניים: חצי קדמי וחצי אחורי. והכיוון השני הוא מישור שחוצה את הגוף לשניים: חצי ימין וחצי השמאלי.
בגלל הפונקציונאליות אנחנו בוחרים בחצי התחתון של הגוף ברגליים להתייחס קודם כול למישור בכיוון שחוצה את הגוף בין ימין לשמאל.
אם נעמוד עם רגליים צמודות, הרי שמקום המפגש של שתי הרגליים (ברגל ישרה מאורגנת היטב) הוא ההמשך של אותו מישור שחוצה את הגוף לימין ולשמאל.
זהו המישור האמצעי הנגיש ביותר מכיוון שברגל הוא בצד הפנימי של הרגל ולא ממש באמצע שלה.
זה מקום שניתן לגעת בו ולכן ניתן ליצור בו אורך חדש אם הוא התקצר.
כשמאריכים את האזור הזה בטיפול הרביעי הגוף מקבל (אולי בפעם הראשונה) תמיכה מכיוון האמצע שלו. הקשת הפנימית של כף הרגל (זו שאצל רבים קורסת לפלטפוס (Flat foot) נעשית מורגשת יותר ומתחילים לחוות את האפשרות לקבל דרכה תמיכה! תמיכה שיש בה גם גמישות וקפיציות וגם הרבה כוח מובנה!
מטופלים רבים מרגישים בעקבות הטיפול הזה שחרור אנרגטי – פתאום יש הרבה אנרגיה. אנרגיה שהייתה כלואה בצד הפנימי של הרגליים משתחררת, והמטופל חש אנרגטי. ברור שגם הקשר לאנרגיה מינית כלואה יכול להיות חלק מהשחרור האנרגטי הזה.  אך לא פחות חשוב מזה הוא הקשר שאנחנו ממשיכים לטפח בין הרגל לעמוד השדרה הפעם עם ספציפיות של הבהרת הקשר דרך מבנה האגן באופן שעוזר גם לאגן עצמו לקבל יותר חופש בתנועה שלו ולהעביר יותר טוב את התמיכה של הרגל אל החוליות. את הקשר בין כפות הרגליים לחוליות מפתחים עוד גם בתנועה על הכיסא – תנועה קטנה מאוד של כול הגו ישר קדימה וחזרה לאמצע כשכפות הרגליים מקבלות את המשקל דרך הצד הפנימי ואח"כ דוחפות את המבנה דרך (או יותר נכון לומר בשיתוף) הצד הפנימי. אנחנו כאן רק שלב אחד מבניית הקשר הישיר בין כפות הרגליים לקדמת עמוד השדרה שמתרחש בטיפול החמישי.

 

הטיפול החמישי
פגישה ראשונה עם המישור הפנימי – קדמת עמוד השדרה.
למטופלים רבים זה טיפול מאוד דרמטי. המפגש עם האמצע של הגוף שלי וודאי יש לו גם את המשמעות של המפגש עם האמצע שלי כאדם – המפגש עם המהות של מי שאני.
לא אצל כולנו יש נגישות קלה ורכה אל האמצע הזה. ככול שיש לנו מטענים רגשיים שטרם פורקו ייתכן שנגיע למפגש עם הרבה רצון וצורך להתגוננות מפני המפגש עם האמצע של עצמי.
אבל הטיפול הפיזי מתחיל בכלל בשכבת העומק של החזית – זו ההזדמנות של העמקת הפתיחה של בית החזה – הגברת חופש התנועה של הצלעות וגם התייחסות שטרם התרחשה לצד הקדמי של הירכיים – באוריינטציה של ריכוך והפחתת פעולת היתר. רק בהמשך אנחנו מתחילים ללוות את תרגיל גלגול האגן בלחץ מותאם שמאפשר למטופל לזהות את התנועה מהצד הקדמי – הווה אומר מה קורה באגן מהצד הקדמי שלו בזמן גלגול האגן. כמובן מה שצריך לקרות הוא שהאגן מתגלגל כך שנקודת המגע הראשונה שלנו באזור הASIS יורדת אל כיוון השולחן עם הגלגול. מטופל שלא מוכן עדיין, הנקודה הזו לא יורדת אצלו למטה ואנחנו צריכים להרחיב אז את המגע לקו שלם של הגבול הפנימי של האגן והמשכו  כלפי מעלה כקו שלם שקוראת בו התנועה. כיווץ של שרירי הבטן כמובן יפריע לתנועה וגם אם השרירים האלה קצרים מדי זה יפריע לתנועה, לכן אנחנו מוודאים שהם משוחררים וארוכים עוד לפני כן כחלק מהעבודה על כול הצד קדמי. ואז ההתגלגלות המוצלחת של האגן מביאה את הלחץ העדין יחסית (של המטפל) לכדי מגע ישיר עם האמצע – עם השכבה של קדמת עמוד השדרה רק במרחק ממנו לצדדים. ככול שהמטופל מוכן ומאפשר, אנחנו פוגשים עוד חלקים מהמישור הזה של קדמת עמוד השדרה וייתכן שגם נדע להפגיש אותו באופן ישיר עם שריר הפסואס כמו גם עם האיליאקוס.
כשאדם פוגש כך את המבנים של אמצע הגוף – את קדמת עמוד השדרה שלו הוא כמו חשוף אל מול השלד של עצמו – הנה אני, כך אני בנוי וזו התנועה שיש לי שם.
כשמטופל לא מוכן באופן שלם, יתכן שיסכים לפגוש, אך זה יעלה לו בהתכווצות של השרירים: אם זה שרירי הבטן ואם שריר הפסואס עצמו. זו תגובה שיכולה להיות משמעותית אך נסבלת – ואם התהליך כולו היה נכון אז תהיה יכולת הכלה של הכאב הזמני ורגשות שעלולים להתלוות.
ומה הרגשות העצורים אצלנו בבטן?
אני לא אוהב להגדיר סכמות של היכן בגוף מרגישים מה מכיוון שהן כמעט לא רלוונטיות אל מול האדם הפרטי שחווה משהו. לכול אחד יש את התבניות שלו, שכוללות את מה עצור אצלו בבטן, יחד עם זאת כדי לתת כיוון של אפשרויות נחשוב מה יש בבטן? מעיים, כן הרבה מהבטן זה המעיים שהן חלק משמעותי מתהליך העיכול, האם יש לנו מחשבות/ רגשות קשים לעיכול? יש בבטן גם אברים פנימיים רבים אחרים כמו כבד, תחול, ואברי הרבייה. איפה בדיוק כואב יכול להצביע על הבעיה הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הרגשי מנטלי שלה, אבל מה שיפה הוא שהתהליך הפיזי במקרים רבים נותן את האפשרות לריפוי גם מבלי להיכנס לפרטים או לתכנים.
המגע המלווה את התנועה של הגוף (גלגול האגן, ואח"כ אולי גם כיפוף קל של הברך תוך הפעלה של הפסואס), מאפשר לגוף התארגנות גופנית טובה יותר, התארגנות כזו שמעלימה את הכאב, אם בכך שעוברים דרכו  והופכים אותו ללא נורא, ואם פשוט ע"י מציאת הדרך לעשות את התנועה נכון יותר כך שלא יכאב.
בכך לעיתים קרובות עבודה זו מחליפה את הדרך בה נוברים במהות הרגשית מנטלית של הכאב על מנת לשחרר אותו דרך ההבנה שאין בו צורך יותר (הכוונה כאן להיווכחות בתבניות רגשיות שניבנו בעבר עקב צורך ממשי שעם השנים נעלם - מיפוי מחדש של המציאות הרגשית מנטלית).
מטופלים רבים מגיעים לטיפול החמישי עם מוכנות גבוהה ויכולת להשתמש במגע המלווה כדי לפגוש את המבנה הפנימי ביותר שלהם את קדמת עמוד השדרה, מטופלים אלה פנויים אז גם להשפעה הפיזית / מנטלית של הטיפול שהיא העירור של שריר הפסואס לפעול בצורה הנכונה בתחילתה של כול תנועה (ראה מודל התנועה של רולף).
ההיבט הרגשי מנטלי של תפקוד חדש זה הוא הנוכחות באמצע של עצמי בתחילתה של פעולה!
זהו שינוי דרמתי עבור רובנו, שינוי שבא לידי ביטוי למשל באופן שאנחנו מגיבים לחיי היומיום, לדברים שאנשים אחרים אומרים או עושים לנו. ברגיל אנחנו מגיבים באופן אוטומטי מהרבדים החיצוניים שלנו. אם מישהו העליב אותי, אני באופן אוטומטי רוצה להעליב אותו בחזרה, רק מהלך מודע ישנה את זה ויגרום לי לבחור תגובה מרמה אחרת. כשמישהו מבטא את אהבתו אלי זה פותח אצלי את ההגנות (כיווצי שרירים באזור החזה ובשאר הגוף) ולכן מאפשר לי להתרכך ולהגיב בצורה אוהבת גם כן.
הטיפול החמישי מנסה לעורר אצלנו את האמצע – את המהות כדי שהיא תפעל ותפעיל מול כול מציאות, לא רק מול מציאות אוהבת ופותחת, ובכך אני משפר את מצבי שכן להגיב ממקום מתגונן וסגור, להגיב בתוקפנות או מכול מקום שלא מביא את המהות שלי לידי ביטוי, אלה תגובות שמשמרות את הקיים ואת הסבל שבתוכו.

 

הטיפול השישי
כמו שהטיפול הרביעי והחמישי הם סוג של טיפול אחד בשני שלבים כך הטיפול השישי והשביעי הם המשכים אחד של השני כאשר השביעי סוגר גם את ארבעת הטיפולים שנותנים את החלופה הנכונה לקבלת התמיכה: במקום דרך חיצוניות המבנה - דרך אמצע המבנה, וגם סוגר את התהליך של הבנייה מלמטה ועד הראש.
בטיפול השישי אנחנו מתמקדים בצד האחורי של הגוף ובעקר ברגליים ובאגן אך אנחנו עושים את זה עכשיו תוך התייחסות למישור האמצע שכבר עורר ונכנס לפעילות בטיפול החמישי.
בסדרת המאמרים: למה יש לנו כאבי גב אני מרחיב על הפלישה של הצד האחורי בגוף שלנו אל הקדימה באופן שגורם לנו לאבד את תחושת האמצע הנכונה. לכן כשאנחנו עובדים על הצד האחורי בשלב הזה אנחנו וודאי לא מייצרים דחיפה קדימה למרות שפוזיציית העבודה עלולה לתת אינטרפרטציה כזו. להיפך, אנחנו מרימים שכבות כדי לאפשר למבנה להתקיים ביתר חופשיות בצד האחורי! כך לאורך הרגליים ובגב התחתון אנחנו מעודדים מאוד את תנועת גלגול האגן גם במצב הזה שבו נעשה רוב הטיפול – בשכיבה על הבטן. למעשה מידת ההצלחה של הטיפול הזה יכולה להימדד במידת התנועה הספונטאנית של גלגול האגן עם השאיפה!
כשהגלגול הזה אכן מתרחש באופן ספונטאני עם השאיפה בשכיבה על הבטן (זה די שונה בשכיבה על הגב או בעמידה!) זה אומר שיש מספיק אורך בשרירי המיתר שלא עוצרים את התנועה, שיש מספיק חופש באגן עצמו, ושיש מספיק חופש ואורך בפסואס כך שהוא לא עוצר את התנועה בחוליות.
יש לנו עוד משימה תנועתית משמעותית בטיפול הזה והיא היכולת לסובב את הירך פנימה והחוצה מבלי להקשית את המותן אלא להיפך עם ההתארגנות הנכונה של האזור הזה שזה אומר שהחוליות המותניות מתרחקות מעט אחת מהשנייה ולכן גם מיישרות מעט את הקשת המותנית, אין זו אלא אותה תנועה בראשיתית של גלגול האגן (בקטן) תוך כדי סיבוב הירך פנימה והחוצה. לא זאת בלבד שלהרבה אנשים זו צורת התארגנות חדשה וזרה, אלא שאנחנו עוד מוודאים ע"י לחץ בשרירים העמוקים שמסובבים את הירך שהפעולה תעשה עם מינימום הכוח הדרוש לה, ורק דרישה זו לבדה יש בה משום שינוי התנהגותי מהותי לאנשים רבים שלא לדבר על השילוב של ביטול הקשת המותנית לעומת ההרגל הנפוץ של חיזוק הקשת בזמן הפעולה של סיבוב הירך החוצה.

ובכן מטופל שעבר את כול המסכת הזו – הגיע לכדי התארגנות חדשה בתוך פעילות יומיומית אוטומטית, אפשר לומר שהוא עבר ריכוך בשרירים העמוקים בישבן, ושהוא פועל עכשיו בשיתוף פעולה נכון של הפסואס (קידמת עמוד השדרה מתארכת אחורה בתחילת התנועה),.
מה זה אומר מבחינה רגשית מנטלית?
זה אומר שמטענים שהיו אגורים אולי בשרירי העכוז כבר לא אחוזים באותה עוצמה רגילה. כך עלול לקרות אחרי הטיפול השישי שיהיו מקרים של התפרצות רגשית חזקה במקום שבעבר היה נהוג סוג של בלימה. פשוט בגלל החלשת פעולת היתר של מסובבי הירך ושרירי העכוז ייתכן שאדם יתפרץ פעם או פעמיים עד שילמד לכייל את עצמו מחדש אל מצב השרירים החדש שלו.

מבחינה זו האפקט של הטיפול השביעי יהיה דומה ומשלים, אם בשישי הבלימה שלא תתרחש היא בישבן או ברגל בכללותה, אז בעקבות הטיפול השביעי הבלימה שלא תתרחש עלולה להיות בלסת, ולכן בדיבור או בקול.
אני נוהג לומר למטופלים שאם קרתה התפרצות כזו בשבוע שאחרי הטיפול שיודיעו למי שהתפרצו עליו שהם נמצאים בתהליך טיפולי שבגללו זה קרה להם ושלא ייקחו את זה באופן אישי (אלא אם תבחרו אחרת).

 

הטיפול השביעי
אחרי שהכול טופל לעומק מלבד אזור הצוואר והראש, הגיע התור שלהם בטיפול השביעי מתוך מחשבה שעכשיו שהכול פתוח ומוכן "ניתן יהיה לשים את הראש במקום" – למעלה – מעל כולם, אך לא קדימה מדי ולא אחורה כמובן באמצע ובדיוק מעל כל השאר. מתוך כך ברור עד כמה הצלחת הטיפול הזה מותנית במה שבנינו עד כה כבסיס לתמיכה של הראש.
כמו שיש מטופלים שקשה להם מאוד עם מגע בבטן כך יש מטופלים שכניסה לתוך הפה שלא לדבר על האף נדמית להם כחדירה שהם לא מעוניינים לאפשר אותה. אחת הצורות להתגבר על זה היא ללמד אותם לעשות את החלק הזה שבטיפול לעצמם, ואם גם זה עדיין לא מאפשר להם לעשות את החלק הזה של הטיפול – מה זה אומר?
לא אחת במהלך הטיפול אנחנו מגיעים לאזורים אינטימיים למדי. כבר בטיפול הראשון אנחנו נוגעים באזור בית השחי ובפקטורליס מיינור באזור העליון של בית החזה. נשים וגברים כאחד חווים לעיתים מידה של חודרנות וקושי ברמת אינטימיות שכזאת כבר בטיפול הראשון. (זה בהחלט שיקול בפני עצמו לקיום של הטיפול המקדים). בהמשך הסדרה בטיפול 4 אנחנו מגיעים עד עצם הישיבה ואח"כ בצד הפנימי של העצם לצדי הזנב מקום שאנחנו חוזרים אליו בצורה קצת שונה בטיפול השישי. ככול שאנחנו יודעים לספק הסברים אנטומיים מדוע עושים את זה – איזה שרירים מתחברים שם שאותם אנחנו רוצים לאפשר למטופל להאריך – זה עוזר לו להסכים למהלכים האלה וכמובן ככול שהתהליך כבר מביא אתו תוצאות, קל למטופל יותר להסכים גם למה שנחשב אינטימי מדי עבורו מלכתחילה.  מדוע לאחד האף זה יותר מדי ולשני זה לא? ומדוע לאחד מקום זה או אחר זה יותר מדי אגב זה יכול להיות כל מקום בגוף, הכול קשור להיסטוריה האישית של המטופל עם המקום הזה.
אז אחרי טיפול שביעי מוצלח ייתכן שתהיה התפרצות מילולית בלתי נשלטת בגלל החופש החדש באזור הלסת ובכלל שחרור הפה, ועלול לקחת כמה ימים עד לכיול מחדש של המערכת בנושא זה.
אבל מה המשמעות העמוקה יותר של טיפול 7 מוצלח? מה זה אומר לשים את הראש במקום?
יש לזה כמובן את המשמעות הפיזית שבמבט מהצד (פרופיל) האוזן תהיה מעל הכתף ולא הרבה יותר קדימה, ושהסנטר יהיה מקביל לרצפה כך שהקדקוד יהיה החלק הגבוה ביותר בכל הגוף ושהפניית הראש ימינה או שמאלה תעשה בקלות ע"י שרירים פנימיים שמחברים בין החוליות (וייתכן בעזרת שרירים מינוריים יותר כמו סקלני) ולא ע"י מפני הראש. ושכל המבנה הזה של הראש יינשא מעל הכול ולא יתקצר בזמן הליכה, מה שאומר שההליכה  תמיד תתחיל מהתארכות בחוליות המותניות והפסואס יהיה פעיל בצורה הנכונה בהבאת הברך קדימה בעוד ששרירים חיצוניים כמו הקוודריצפס יעבדו בצורה מינימאלית – הליכה שמבטאת אורך יש בה תחושה של אצילות ושל יופי! יש בה משהו שנשאר פתוח – בית החזה נשאר פתוח, התנועה רכה וזורמת לאורך כל המבנה – רואים את כף הרגל עושה דריכה מלאה שלא נפסקת באמצע וכך מביאה לידי ביטוי את פעולת הקפיציות בקרסול פעולה שמעיפה את הברך קדימה עם שיתוף פעולה של הפסואס כך שקדמת עמוד השדרה תמיד נשארת באמצע ולא פולשת קדימה.

הטיפול השביעי מאפשר את כל אלה בגלל הפתיחות שעשינו לאורך כל המבנה והלימוד שלימדנו לאורך כול התהליך והתרגילים שליוו אותו, אך הוא עוד לא מספיק גם לוודא ולעשות "תיקונים אחרונים" כדי שהגוף אכן יפעל כך, לשם כך עוד נותרו שלושה טיפולים אחרונים בהם יושם הדגש על השימוש הנכון במבנה אחרי שפתחנו ויצרנו איפשור לכול זה להתממש.

אז מלבד התפרצויות שעלולות לבוא אחריו, יש סיכוי טוב לראות אחרי טיפול 7 אדם  יותר שמח! אדם עם אורך – אדם יותר גבוה, אדם ישר יותר, הראש שלו כבר לא קדימה מדי וזה אומר שגם את עניין ההחלטות של האדם הזה לא רק הראש מנהל אלא ישנו ציר שלם של קיום לכול האורך של האדם עם כל הפונקציות אשר באות לידי ביטוי בנקודות שונות על הציר (אפשר להתייחס כאן למשל לפונקציות של שבעת המרכזים האנרגטיים אבל גם כול מודל אחר של הבנת הפונקציות השונות לפי איברים או אזורים בגוף יהיה רלוונטי באותה מידה). בקיצור אנחנו מתקרבים כאן אל מודל האדם השלם אלא שהכול עדיין לא מובטח, לא חזק לא יציב – נדרשים עוד תיקונים דיוקים ותחזוקה לפני שאפשר לומר שהאדם הזה מוכן.

 

לסיום

חשוב לי לציין שהשינויים בתהליך האינטגרציה המבנית עשויים להיות חזקים ומשמעותיים מאוד. כפי שניתן היה לראות מתוך הסקירה של מהלך הטיפול יש סדר בתהליך, הוא מובנה ובנוי כך שניתן יהיה להכיל את השינוי הדרמתי בקלות יחסית, אך מידת הקלות או מידת הדרמתיות בתהליך תלויה הן בתהליכים קודמים שהמטופל עבר והן במבנה האישיות שלו. השינוי המבני הופך להיות קל יחסית כאשר את החומרים הרגשיים מנטליים המטופל לא רק כבר מכיר, אלא שכבר עבר עיבוד מילולי רגשי, כך שכול מה שנותר הוא להסיר את הקבעונות מהגוף עצמו - לפתוח את ההידבקויות כדי לאפשר מימוש של מה שהשכל כבר מבין. 
יחד עם זאת לא אחת מטופלים שכבר עברו עיבוד אפילו של שנים רבות בפסיכותרפיה כזו או אחרת, נוכחים לראות שאותם נושאים שחשבו שנמצאים כבר מאחוריהם הם עדיין נמצאים בגוף ומראים את עצמם תוך כדי התהליך. יש טעם להרגיע מטופלים כאלה בהבנה שמה שעוד לא השתחרר בגוף לא ממש יכול להיות משוחרר, ושזה בדיוק השלב האחרון של התהליך שהם כבר עברו קודם. אבל יש גם מפגשים עם נושאים שטרם עלו בשיחות ואף לא בגישות טיפוליות יצירתיות יותר פשוט משום שרק הנגיעה הישירה בגוף מעלה אותם, כך שכמעט כול מטופל פוגש תוך כדי הסדרה חומרים שטרם עברו עיבוד מילולי. ציינתי קודם לכן שהיופי של הסדרה בכך שפעמים רבות אפשר להתקדם אתה ללא צורך בעיבוד מילולי, אבל לא מן הנמנע שבמהלכה אדם יחווה רגשות עזים מציפים ורק בסיום התהליך הרוחות ירגעו. לעיתים כשעולים חומרים קשים במיוחד ייתכן שיהיה גם צורך בעיבוד מילולי מול איש מקצוע. 

להזמנת טיפול צור קשר
פרטי הקליניקות

Back to Top


Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at /home/scoliosi/public_html/includes/common.inc:2791) in /home/scoliosi/public_html/includes/bootstrap.inc on line 1499

Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at /home/scoliosi/public_html/includes/common.inc:2791) in /home/scoliosi/public_html/includes/bootstrap.inc on line 1503

Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at /home/scoliosi/public_html/includes/common.inc:2791) in /home/scoliosi/public_html/includes/bootstrap.inc on line 1503

Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at /home/scoliosi/public_html/includes/common.inc:2791) in /home/scoliosi/public_html/includes/bootstrap.inc on line 1503
שלבים באינטגרציה המבנית של ד"ר רולף - ההיבט הרגשי מנטלי | אבי בחט - טיפול במגע ותנועה | כאבי גב | עקמת | יציבה | אינטגרציה מבנית | רולפינג | טרייגר | שיטת פאולה

Error

The website encountered an unexpected error. Please try again later.